🌴 קריביים · caribbean

⛺

חיבוק של ענני כבוד

שיעור של הרב יהודה טאוב

בין יום כיפור לסוכות: למה צריך לכוון את טעם הסוכה, מה מלמדים ענני הכבוד על אהבת ה', למה מקשטים את הסוכה, וחג האסיף שבלב

סוכותענני כבודארבעת המיניםקישוטי סוכהאהבת השםחג האסיףהגר"אבני יששכר

🗺️ מפת האיים של השיעור

🔨בין יום כיפור לסוכות3 גלויות💭מצווה שצריכה כוונה3 גלויות☁️ענני הכבוד – אהבה יתרה4 גלויות🎀קישוטי הסוכה – להחזיר אהבה2 גלויות🤗חג כפול, חתונה וחיבוק4 גלויות🍇חג האסיף3 גלויות
🏝️ 6 חלקים💌 19 גלויות🐚 62 פסקאות
🔨
תחנה 1 מתוך 6

בין יום כיפור לסוכות

🍂1

למה דווקא בתשרי?

השיעור נאמר בימים שבין יום כיפור לסוכות, ופתח בשאלה ידועה: מה הקשר בין שני המועדים? ולמה חוגגים את חג הסוכות, זכר ליציאת מצרים, דווקא בחודש תשרי ולא בניסן, יחד עם פסח?

הטור מביא טעם שרבים מכירים. אילו היו יושבים בסוכה בניסן, היו אומרים שהאנשים יוצאים מבתיהם בגלל מזג האוויר. באביב נעים לשבת בחוץ, ורבים עושים זאת גם בלי מצווה. לכן קבעה התורה את החג בתשרי, כשמתחיל להיות קריר וגשום. מי שיוצא אז מביתו ויושב בסוכה, ניכר שהוא עושה זאת רק משום שה' ציווה.

הרב העיר שבימינו, לפחות בארץ ישראל, הטעם הזה כבר אינו מורגש כל כך. תשרי הוא דווקא חודש נוח מאוד לשבת בחוץ. אבל הטור דיבר על המציאות שהייתה לנגד עיניו, ובמקומות רבים בעולם היא נכונה עד היום.

ועדיין נשארת השאלה: האם יש קשר פנימי בין יום הכיפורים שזה עתה עבר לבין חג הסוכות שמגיע אחריו? על כך יש פירוש נפלא בשם הגאון מווילנה.

☀️
השורה התחתונהלפי הטור עושים סוכה בתשרי כדי שיהיה ניכר שיושבים בה לשם מצווה.
☁️2

הגר"א – היום שבו חזרו ענני הכבוד

הגאון מווילנה מבאר: ביום הכיפורים מחל הקדוש ברוך הוא לעם ישראל על חטא העגל. "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". משה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים, ומיד אמר לעם: הגיע הזמן לבנות את המשכן.

עם ישראל נענה בהתלהבות. כתוב שהביאו נדבה "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר", כלומר במשך שני בקרים, עד שהיה די והותר, ומשה הוצרך להעביר קול במחנה: איש ואישה אל יביאו עוד. ואז, בחמישה עשר בתשרי, התחילו לבנות את המשכן בפועל.

כאן מגיע החידוש של הגר"א. ענני הכבוד שליוו את ישראל במדבר נסתלקו בחטא העגל. וכשהתחילו לבנות את המשכן, באותו יום ממש, חזרו ענני הכבוד. השכינה שבה אל עם ישראל.

לפי זה, ט"ו בתשרי אינו תאריך מקרי. בתורה לא נאמר שהסוכה קשורה לתאריך של יציאת מצרים, ובכל זאת נקבע החג דווקא בט"ו בתשרי. החג הוא זכר ליום שבו חזרו העננים. ולכן מקומו מיד אחרי יום כיפור: קודם מחילה, ואחר כך שובה של הקרבה. הרב ציין שלפי פירוש זה יתיישבו עוד כמה דברים בהמשך.

☀️
השורה התחתונהחג הסוכות הוא זכר ליום שבו חזרו ענני הכבוד, כשהתחילו לבנות את המשכן.
🪵3

שוק הסוכות בירושלים

מי שרוצה לראות את הדברים בעיניים, שיבוא לירושלים בימים שבין יום כיפור לסוכות ויסתובב בשכונות החרדיות, למשל בשכונת גאולה. החנויות מלאות. כל אחד מחפש משהו: זה מסמרים וברגים, זה סכך, זה קישוטים, וזה ארבעת המינים. כל השכונה נראית כמו שוק אחד גדול של סוכות.

בירושלים רבים בונים סוכות מעץ ולא מברזל ובד. סוכה מקרשים סגורים מלמטה נוחה יותר, גם לשינה בלילה. ולכן צריך המון חומרים: פלטות, קורות ואביזרים, ולפעמים עוד ועוד, כי המשפחה גדלה והסוכה צריכה לגדול איתה. יש אנשים שבאים רק כדי לראות את המראה הזה.

הובא בשיעור שמישהו הסתכל על התמונה הזאת ואמר: זה בדיוק מה שתיאר הגר"א. במדבר, בימים שאחרי יום כיפור, כולם רצו להביא משהו למשכן. וגם היום, באותם ימים בדיוק, כל יהודי רץ, סוחב מכאן ומושך משם, כדי לבנות לקדוש ברוך הוא משכן קטן משלו. אותו חשק, אותה שמחה, באותו זמן בשנה.

☀️
השורה התחתונההבנייה הנלהבת של הסוכות בין יום כיפור לסוכות מזכירה את נדבת המשכן במדבר.
💭
תחנה 2 מתוך 6

מצווה שצריכה כוונה

🧩4

סוכה מהודרת שלא כתיקונה

הרב הציג חידה. יהודי בנה סוכה מהודרת לפי כל השיטות: ארבע דפנות מעץ, הסכך המהודר ביותר, כל ההידורים שאפשר להעלות על הדעת. הוא נכנס לסוכה, מברך "לישב בסוכה" ומכוון בכוונה שלמה לקיים מצוות סוכה. ובכל זאת ייתכן שלא קיים את המצווה כתיקונה. איך ייתכן?

כדי להבין, צריך לדעת מה פירוש "מצוות צריכות כוונה". השולחן ערוך פוסק שכדי לצאת ידי חובה צריך לכוון שעושים את המעשה כדי לקיים את ציווי הבורא. אחרת כמעט כל פעולה של האדם הייתה יכולה להיחשב מצווה.

ברוב המצוות זה פשוט. מי שבא לבית הכנסת וקורא קריאת שמע, ברור שהוא מכוון למצווה. אבל יש מקומות שבהם קל לשכוח. למשל, המצווה לזכור את יציאת מצרים בכל יום, בפרשת ציצית שבסוף קריאת שמע. לכן בסידורים של הספרדים כתוב שם במפורש לכוון לקיים מצוות עשה של זכירת יציאת מצרים. מי שקורא בלי לחשוב על כך, עלול להחסיר את המצווה.

אבל בסוכה לא זו הבעיה. בסוכה ברור לכל אחד שהוא מקיים מצווה. החיסרון שם הוא דבר אחר לגמרי.

☀️
השורה התחתונהאפשר לבנות סוכה מהודרת בתכלית ועדיין לא לקיים את המצווה כתיקונה.
📜5

"למען ידעו דורותיכם"

המשנה ברורה מביא בתחילת הלכות סוכה, על פי דברי הב"ח, שמצוות סוכה שונה משאר המצוות. בסוכה אין די לכוון לשם מצווה. צריך לכוון גם את טעם המצווה: שציוונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר לענני הכבוד שהקיף אותנו בהם כשיצאנו ממצרים. כך כתוב בפסוק: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ברוב המצוות הטעם אינו מעכב. לומדים תורה כי כך ציווה ה'. מתפללים, עושים ברית מילה, אוכלים מצה. גם כשהתורה עצמה כותבת טעם, כמו במצה ובפדיון הבן שהם זכר ליציאת מצרים, אין חובה לחשוב עליו בשעת המעשה. העיקר לכוון לשם המצווה.

רק בשלוש מצוות, כך הובא בשיעור, התורה לא רק כותבת את הטעם אלא אומרת "לְמַעַן", כלומר שהטעם הוא חלק מהמצווה: סוכה, ציצית ("לְמַעַן תִּזְכְּרוּ") ותפילין. לכן בסידור יש "לשם ייחוד" מיוחד לפני ציצית ותפילין, ובכניסה לסוכה.

וזה פשר החידה: מי שישב בסוכה המהודרת ביותר ולא זכר את ענני הכבוד, חסר לו בעיקר המצווה. ולא רק בלילה הראשון. בכל פעם שנכנסים לסוכה, צריך לזכור למה יושבים בה.

☀️
השורה התחתונהבמצוות סוכה צריך לכוון לא רק לשם מצווה, אלא גם לטעם המצווה: זכר לענני הכבוד.
🍋6

טעם ארבעת המינים

בארבעת המינים, לעומת זאת, התורה לא כתבה שום טעם. "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל" – ותו לא. ממילא גם אין חובה לכוון טעם מסוים. ואכן, מספר הטעמים שנאמרו במפרשים על ארבעת המינים עצום.

בשיעור הובא טעם בשם הראשונים, שיש לו גם משמעות מעשית. ארבעת המינים דומים לביכורים. בזמן בית המקדש היה אדם לוקח את הפירות המובחרים מיבולו ומביא אותם לפני ה', להודות על התבואה הטובה בארץ ישראל. כך גם בסוכות: לוקחים את מבחר הצמחייה. פרי יפה ובעל ריח, עץ זקוף ויפה, עלים יפים, ועצי הנחל. מכל סוג של צומח את המובחר, ומודים בו לה' על כל היבול. רמז לכך בתורה: "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ".

ומכאן לימוד מעשי. בשוק מוכרים היום אתרוגים מיובאים מחוץ לארץ, יפים מאוד ויקרים מאוד. הרב אמר שלפי הטעם הזה, שהוא הודיה על פרי ארץ ישראל, אתרוג כזה מחמיץ את עיקר הכוונה. הנה דוגמה לכך שהבנת הטעם יכולה להשפיע גם על המעשה.

☀️
השורה התחתונהארבעת המינים הם מבחר יבול הארץ, שמביאים לפני ה' כדי להודות לו.
☁️
תחנה 3 מתוך 6

ענני הכבוד – אהבה יתרה

🍞7

למה אין חג למן ולבאר?

בספר "בני יששכר" מובאת קושיית הקדמונים: הקדוש ברוך הוא נתן לישראל במדבר שלוש מתנות. המן בזכות משה, הבאר בזכות מרים, וענני הכבוד בזכות אהרן. למה עושים חג רק לזכר ענני הכבוד? הרי גם המן והבאר היו נסים עצומים. על המן יש לנו רק זכר קטן: שתי החלות בשבת, מכוסות מלמעלה ומלמטה, כמו המן שירד כפול ביום שישי ושמור בין שתי שכבות טל. ועל הבאר אין שום זכר.

על שם הספר הובא בשיעור סיפור. מסופר שמחברו היה מרגיש בכל חנוכה התעוררות ושמחה מיוחדת, ולא הבין מה מיוחד לו דווקא בחג הזה. כשבא אל החוזה מלובלין, אמר לו החוזה שנשמתו משבט יששכר, מאותם "יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים" שהיו בבית הדין בזמן שנקבע חג החנוכה. משום כך קרא לספרו "בני יששכר".

ותשובתו לקושיה: לחם ומים הם הכרח לחיי אדם. נתינתם מגלה רחמים ודאגה לקיום, אבל אינה מגלה חיבה יתרה. ענני הכבוד, לעומת זאת, לא היו הכרח. בלעדיהם היו בני ישראל חיים. הם היו תוספת טובה, פינוק, ודווקא בהם נגלתה האהבה המיוחדת של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

☀️
השורה התחתונההמן והבאר היו הכרח לחיים, ולכן אינם מגלים את החיבה היתרה שגילו ענני הכבוד.
🎁8

אהבה נמדדת במה שלא חייבים

הרב המחיש זאת במשלים. יש ארגונים שמחלקים מזון ומים לפליטים ולנפגעי אסון. זו עזרה חשובה מאוד, אבל איש לא יאמר שהם אוהבים כל אחד מהנזקקים אהבה אישית. הם נותנים את המינימום הדרוש לחיים.

מתי אדם מרגיש שאוהבים אותו? כשמביאים לו דבר שאינו חייב לו. אדם שיביא לאשתו ביום הולדתה כיכר לחם, יעורר צחוק, אף שהלחם הוא הדבר החשוב ביותר. פרחים, לעומת זאת, אינם הכרח, ודווקא לכן הם מבטאים אהבה. וכך גם עטיפת המתנה: נייר יפה, סרטים וקישוטים שאין בהם צורך מעשי. דרכם אומר הנותן: הייתי רוצה לתת לך הרבה יותר, הכל בזכותך.

ומכאן גם לשתי הברכות על המאכל. ברכה ראשונה מברכים אפילו על פירור, וברכה אחרונה רק על כזית או רביעית. ברכה אחרונה היא הודיה על ההנאה, על השובע, ולכן תלויה בשיעור. אבל ברכה ראשונה היא הודיה על כך שהקדוש ברוך הוא זימן לי את הדבר, חשב עליי ודאג לי. מתנה של תשומת לב אינה נמדדת בכמות. ענני הכבוד היו בדיוק כזה: לא שובע אלא חיבה.

☀️
השורה התחתונהמי שנותן רק את ההכרחי מגלה רחמים; מי שמוסיף מעבר להכרחי מגלה אהבה.
❄️9

מזגן בסוכה?

מה היו ענני הכבוד? לא רק צל. הם היו כמין "מזגן" שליווה את ישראל במדבר: הגנה מהשרב, נוחות וכבוד. ומכאן שאלה מעשית שעלתה בשיעור: האם בימינו חובה להתקין מזגן בסוכה? הרי "תשבו כעין תדורו", וכיום אנשים רבים אינם גרים בבית בלי מזגן.

הרב סיפר על שאלה שהגיעה לפני רב: אדם שכר דירה לשבת, ובאמצע השבת התקלקל המזגן. מצד אחד, דירה בלי מזגן בשבת חמה כמעט אינה שווה דבר, ואיש לא היה בא אליה מלכתחילה. מצד שני, באמצע השבת לא היה לאדם לאן ללכת, והיה שמח להישאר בכל מחיר. הרב פסק לבסוף הפחתה חלקית מן המחיר. רואים מכאן כמה מזגן נחשב היום חלק מהגדרת "דירה".

ובכל זאת התשובה שהובאה היא שאין חובה. הרמ"א פוסק שבלילה קר מאוד אדם פטור מהסוכה. ושואלים: למה לא יביא עוד כמה שמיכות ויישן בה? והתשובה: התורה לא ציוותה לבנות בית רגיל, אלא דירה כמו שאדם עושה במחנה לשבעה ימים. למחנה לוקחים שק שינה, לא ארבע שמיכות. כך גם בימינו אין חיוב להביא מזגן לסוכה. אבל מי שיכול להוסיף מיזוג ונוחות, יש בכך הידור יפה.

☀️
השורה התחתונהענני הכבוד היו כמין מיזוג אוויר – תוספת של נוחות שמעידה על אהבה.
❤️10

חג אהבת השם

עכשיו מתברר למה דווקא בסוכה הטעם הוא עיקר המצווה. כל חג יש לו נקודה משלו: פסח הוא חג האמונה, שבועות הוא חג התורה, וסוכות הוא חג השמחה. ומה היא שמחה? אדם אינו שמח בלי סיבה. אדם שמח כשהוא מרגיש שמישהו אוהב אותו וחפץ בו. השמחה של סוכות היא ההרגשה שבורא עולם אוהב אותנו.

מהותו של חג הסוכות היא לחוש את אהבתו הנפלאה של ה' יתברך אלינו, ולהשיב לו אהבה. לשם כך צריך לזכור, בכל פעם שנכנסים לסוכה, את החסד המופלג שעשה עמנו כשיצאנו ממצרים: לא רק לחם ומים, אלא ענני כבוד, פינוק ועטיפה.

וזו הסיבה שאין די בכוונה כללית לשם מצווה. אם אדם יושב בסוכה ואינו זוכר את הטעם, האהבה אינה נכנסת בלבו. ואם הוא מתבונן בכל פעם מחדש, כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו עד שעטף אותנו בדברים שאינם הכרחיים, מתעוררת בו מעצמה שמחה של הודיה ואהבה לה'. זו מטרת החג, ובשבילה צריך הטעם.

☀️
השורה התחתונהמטרת חג הסוכות היא להכניס בלב אהבת ה', ולכן צריך לזכור את הטעם בכל כניסה לסוכה.
🎀
תחנה 4 מתוך 6

קישוטי הסוכה – להחזיר אהבה

🎀11

למה דווקא בסוכות מקשטים?

בחלק השני של השיעור עלתה שאלה פשוטה. כמעט כולם מקשטים את הסוכה. סוכה בלי קישוטים כשרה לגמרי, ובכל זאת כולם מרגישים שבלי קישוטים חסר משהו. וכך גם בארבעת המינים: כבר מימי הגמרא נהגו ישראל להדר באתרוג יפה במיוחד, והוא נקרא "פְּרִי עֵץ הָדָר". אנשים משלמים סכומים גדולים על אתרוג מהודר. למה דווקא בסוכות? אין מנהג לקשט את המצות בפסח.

התשובה נובעת ישר ממה שלמדנו. בחג הסוכות כנסת ישראל רוצה להראות לקדוש ברוך הוא את אהבתה הגדולה אליו. לכן במצוות החג לא מסתפקים בהכרחי, אלא מוסיפים מתוך חיבה יתרה הידורים וקישוטים.

הקדוש ברוך הוא הראה לנו אהבה בענני הכבוד, דבר שלא היה הכרחי. ועכשיו, בחג שנקבע לזכר האהבה הזאת, גם אנחנו לא מסתפקים במינימום. אפשר לבנות סוכה פשוטה עם ארבע יריעות וגדר של חוטים, וזה כשר לגמרי. אבל כשמקשטים ומוסיפים, וכשקונים אתרוג יפה ולולב מכובד במקום הזול ביותר, אומרים לה': כמו שאתה הראית כמה אתה אוהב אותנו, כך אנחנו מראים כמה אנחנו אוהבים אותך ושמחים במצוותיך.

☀️
השורה התחתונהעל אהבה יתרה משיבים באהבה יתרה: מוסיפים קישוטים והידורים שאינם חובה.
👑12

"פארו עליי ופארי עליו"

בזמירות אנחנו שרים "פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו". מה פירוש? חז"ל אמרו שגם הקדוש ברוך הוא כביכול מניח תפילין. בתפילין שלנו כתוב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד" – שבחו של הקדוש ברוך הוא. ובתפילין שלו כתוב "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" – שבחם של ישראל. כל אחד נושא עליו את פאר השני.

זה סימן של זוג טוב: כל אחד חושב כמה השני מוצלח. הובא בשיעור מה שאמרו חז"ל, שבמערבא היו שואלים את החתן: "מצא או מוצא?" – האם "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב", או "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה". הרב ביאר שאין זו רק שאלה אלא הצבת שתי דרכים: אם תחפש תמיד מה טוב בשני, תמצא טוב. ואם כל הצלחה בבית תייחס לעצמך – אני הבאתי, אני חינכתי – סופך למצוא מר.

וכך גם בחגים. ספר "קדושת לוי" מעיר: בתורה החג נקרא "חג המצות", ואנחנו קוראים לו "פסח". אנחנו מזכירים את מה שה' עשה, שפסח על בתי בני ישראל. והקדוש ברוך הוא מזכיר את מה שאנחנו עשינו: שיצאנו אחריו בחיפזון עם מצות, באמונה שידאג לנו. כל צד מזכיר את חסדו של השני.

☀️
השורה התחתונהבזוג טוב כל אחד מחפש את הטוב שבשני – כך גם בין ישראל לקדוש ברוך הוא.
🤗
תחנה 5 מתוך 6

חג כפול, חתונה וחיבוק

✌️13

חג כפול

עוד דבר מיוחד בחג הסוכות: הוא חג כפול. בכל החגים מקריבים שבעה כבשים במוסף, ובסוכות מקריבים ארבעה עשר כבשים בכל יום. בכל חג יש בדרך כלל מצווה מרכזית אחת, ובסוכות יש שתיים: סוכה וארבעת המינים.

הרב הסביר שחג הסוכות עומד בסוף שני מסלולים. מצד אחד הוא החוליה השלישית במועדי תשרי: ראש השנה, יום הכיפורים, וסוכות. מצד שני הוא השלישי בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. משום כך הוא חג פעמיים.

אם כך, צריך להבין גם את הקשר בתוך מועדי תשרי. מה הקשר בין ראש השנה ויום כיפור, ימי הדין, לבין שבעת ימי השמחה שבאים אחריהם? אפשר לומר בפשטות: אחרי שעברנו את הדין ונמחלו העוונות, יש סיבה לשמוח. ויש לזה מקור יפה בפסוק.

☀️
השורה התחתונהחג הסוכות הוא גם סיום מועדי תשרי וגם השלישי בשלושת הרגלים.
🌳14

"אז ירננו עצי היער"

בתהלים נאמר: "אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ". ובמקום אחר, בדברי הימים, הפסוק ממשיך: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" – אותם מילים שבהן אנו מנענעים בהלל. חז"ל דרשו שאחרי שה' בא לשפוט את הארץ, ואנחנו יוצאים זכאים, אנחנו מרננים לפניו בעצי היער, הם ארבעת המינים.

הרב הוסיף שאפשר לקרוא את הפסוק בשני אופנים, ואולי זה שורש להבדל במנהגים. קריאה אחת: עצי היער עצמם ירננו. לפי זה מנענעים את הלולב כדי שיעשה רעש, והעלים יתנועעו. וכפי שהובא בשיעור, לדעת הרמ"א צריך שהעלים יוכלו לכשכש בשעת הנענוע, ולכן נוהגים האשכנזים להפריד מעט את העלים העליונים. קריאה שנייה: ישראל ירננו, בעזרת עצי היער. לפי השולחן ערוך אין צורך בכשכוש, ואפשר שהעלים יהיו מחוברים, ורבים מהספרדים מקפידים על לולב סגור.

כך או כך, זה פירוש אחד לקשר: יצאנו זכאים בדין, ולכן שרים ושמחים בסוכות.

☀️
השורה התחתונהאחרי הדין יוצאים לקראת ה' עם עצי היער – הלולב – לשיר על הזכייה בדין.
💍15

יום חתונתו ושבעת ימי המשתה

פירוש שני לקשר הוא עמוק עוד יותר. חז"ל דרשו את הפסוק "בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" על היום שבו ניתנו הלוחות השניים, הוא יום הכיפורים. למה יום כיפור הוא יום חתונה? הרב הזכיר את דברי המהר"ל: ביום כיפור העוונות אינם נמחקים רק בגלל התשובה, אלא משום שאנו נדבקים בקדוש ברוך הוא, כמו אדם שטובל במקווה ונעשה כולו מכוסה במים. כך אמר רבי עקיבא בסוף מסכת יומא: "אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל... מִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם... מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'".

ומה עושים אחרי החתונה? שבעה ימי משתה. בעבר היו בונים לחתן אוהל, וכל שבעת הימים היו באים אליו לשמוח, כמו שבאים לאוהל אבלים בשבעה, אבל לשמחה. ובכל יום מביאים "פנים חדשות".

זו הסוכה. מיד במוצאי יום כיפור יוצאים לדפוק את המסמר הראשון. זוג שהתחתן לא נפרד כל אחד לדרכו. אומר הקדוש ברוך הוא: עכשיו בונים יחד אוהל, ויושבים בו יחד שבעה ימים. ובכל יום מגיעים אושפיזין, פנים חדשות. ולכן סוכות הוא זמן שמחתנו, כי אין שמחה גדולה משמחת חתן וכלה.

☀️
השורה התחתונהיום כיפור הוא יום החתונה, וסוכות הם שבעת ימי המשתה באוהל אחד עם הקדוש ברוך הוא.
🤗16

סוכה שמחבקת

הלכה ידועה היא שסוכה כשרה בשתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח. מה הרעיון בצורה הזאת? מובא בשם האר"י ז"ל שזו צורת חיבוק. כשמכופפים את היד כדי לחבק, הזרוע היא דופן אחת, האמה היא דופן שנייה, וכף היד בולטת מעט כמו טפח. כך מחבקים אדם.

הסוכה, אם כן, אינה סתם מבנה זמני. היא החיבוק של הקדוש ברוך הוא. אחרי החתונה ביום כיפור, הוא מחבק אותנו שבעה ימים, ויושב איתנו בסוכה עם אורחים, בשמחה גדולה.

כאן מתחבר הכל. לפי הגר"א, החג הוא זכר לחזרת ענני הכבוד אחרי המחילה, ולכן הקושיה למה אין זכר למן ולבאר אינה מתחילה כלל: זכר עושים לחזרה ולא לעצם המתנה. ולפי ה"בני יששכר" הטעם הוא החיבה היתרה. הרב אמר ששני הטעמים נכונים ומשלימים זה את זה. בשניהם עומדת אותה נקודה: אחרי יום כיפור, הקדוש ברוך הוא מגלה לנו את אהבתו ומחבק אותנו.

☀️
השורה התחתונהצורת הסוכה – שתי דפנות ושלישית טפח – היא צורת יד שמחבקת.
🍇
תחנה 6 מתוך 6

חג האסיף

🌾17

חג הקציר וחג האסיף

לחג הסוכות יש בתורה שם נוסף: "חג האסיף". זה קשה: האם החג הוא זכר לענני הכבוד, או חג על אסיפת היבול? ועוד: חג השבועות נקרא כבר "חג הקציר". למה חוגגים פעמיים, פעם בקציר ופעם באסיף?

הובא בשיעור פירוש יפה. בחג הקציר, בשבועות, קוצרים את התבואה: חיטים ושעורים. פירות עדיין אין. התאנים מבשילות רק בקיץ, ועל שם כך נקראות "קיץ". בחג האסיף, בסוכות, אוספים גם את כל פירות הקיץ.

וההבדל המהותי: תבואה היא מזון בסיסי, הכרח לחיים. פירות אינם הכרח. הרב הביא משל: המדינה מפקחת על מחיר הלחם ועל מחיר המים, כדי שלא יהיה אדם שאין לו לחם ומים. על מחיר תמרים או ענבים אין פיקוח. אפשר לחיות בלעדיהם.

ומכאן הקשר לענני הכבוד. בחג הקציר מודים לה' על הקיום. בחג האסיף מודים על כל הדברים הנפלאים שאינם הכרחיים: תאנים, ענבים, תמרים, רימונים וזיתים, שה' שם בבריאה להנאתנו, כדי לגלות את אהבתו. ענני הכבוד וחג האסיף הם עניין אחד: שניהם מראים את החיבה היתרה של הקדוש ברוך הוא אלינו.

☀️
השורה התחתונהשבועות הוא הודיה על התבואה ההכרחית, וסוכות הוא הודיה על הפירות – תוספת של אהבה.
💐18

הפרחים מהפח

אדם נהנה לא כל כך מהמתנה עצמה, אלא מכך שחשבו עליו. זר פרחים עולה סכום קטן, ובכל זאת הוא משמח מאוד. למה? כי הוא אומר: זכרו אותי, דאגו לי.

הרב סיפר מעשה להמחשה. אישה אחת אהבה מאוד סוג מסוים של פרחים. יום אחד הביא לה בעלה זר בדיוק מהסוג הזה. היא התרגשה מאוד: איך ידעת? כמה חשבת עליי! ואז סיפר לה בתמימות שמצא את הזר ליד פח האשפה, אחרי שמחה שהייתה שם יום קודם. באותו רגע היא כבר לא הסתכלה על הפרחים. הפרחים היו אותם פרחים, אבל השמחה נעלמה, כי היא שמחה במחשבה עליה, לא בפרחים.

כך גם ביחס לה'. כשאדם מתבונן ורואה שהקדוש ברוך הוא נתן לו לא רק את מה שהוא צריך, אלא גם דברים יפים ונעימים, בדיוק במקום הנכון וברגע הנכון, הוא מתמלא אהבת ה'. ובארבעת המינים רואים את זה: פרי נאה, ריח טוב, עלים יפים – מבחר הצמחים הנפלאים שברא בעולמו.

☀️
השורה התחתונהאדם נהנה בעיקר מכך שחשבו עליו; גילוי שהמתנה לא הייתה מחשבה עליו מבטל את השמחה.
🧺19

לאסוף את החסדים

איך הופכים את זה למשהו מעשי? רובנו כבר איננו אוספים תבואה מהשדה. אבל חג האסיף מלמד אסיפה מסוג אחר. צריך לאסוף לא רק פירות, אלא את כל החסדים שקיבלנו במשך השנה, ולהכניס אותם לתוך הלב.

כל חסד ה' שאדם זוכה לו, אם אינו משתמש בו כדי להעלות את הכרתו בטובת ה', הרי הוא כמו פרי שנשאר בחוץ בשדה ולא הוכנס הביתה. רק כשאדם משתמש בחסדים כדי להתקרב על ידם לה', הם נחשבים "נאספים", והם משיגים את מטרתם.

לכן בחג הסוכות כדאי לשבת בסוכה ולחשוב: כמה דברים טובים זכיתי להם השנה? כמה נסים, כמה השגחה פרטית, כמה פעמים קיבלתי דבר שלא הייתי חייב לקבל? לאסוף את כל זה ולהכניס איתו לסוכה. מי שעושה כך, מתמלא אהבת ה' ומרגיש שמחה עצומה. זה החג הנפלא שה' נתן לנו: חג מלא שמחה, חג מלא אהבת ה', שישפיע עלינו לכל השנה כולה.

☀️
השורה התחתונהחג האסיף של היום הוא לאסוף לתוך הלב את כל החסדים שקיבלנו במשך השנה.
🌺

גלויה אחת לקחת הביתה

מהותו של חג הסוכות היא לחוש את אהבתו הנפלאה של ה' יתברך אלינו, ולהשיב לו אהבה.

— מתוך "חג אהבת השם"

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה